בצלמנו כדמותנו על פי ספר הזוהר
מהו צלם אלוקים על פי הקבלה?
"ויאמר א-להים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו"(בר' א', כ"ו). לכאורה הפסוק מאוד משונה מכיוון שנאמר בלשון רבים וגם מדובר על צלם של השם יתברך שאין לא גוף ושום פרט גשמי חס וחלילה, על כן יש לומר שאנו בהשקפה היהודית איננו מדברים על עצמותו של הבורא בשום פנים ואופן, הרי כל הכלים שאנו משתמשים בהם כדי לברר איזשהו דבר הם כלים גשמיים, אפילו מח ומערכת עצבים. והוא יתברך מתעלה מכל פרט גשמי ולפיכך לא ניתן לחקר כלשהו.
התגלות הצלם בבריאה בלימוד ספר הזוהר
והדבר היחיד שאנו מסוגלים לחקור זוהי התגלות השם בתוך החומר, דהיינו בתנ"ך, בבריאה, ובתולדות עולם וישראל. והתגלות הזאת מורכבת מהמון פרטי פרטים. ודווקא התגלות הזאת נקראת צלם שמתבסס על הרכבת מבנה גילוי על ידי מלאכים, ספירות וכל מיני תהליכים של התפתחות במישורים שונים ומרובים. ועל הרכבת המבנה הזה הקב"ה אמר בלשון רבים והשווה אותו מבנה של התגלות עם המבנה של גוף האדם, מפני שכל פרטים בגוף האדם מסמלים את כל פרטים של התגלות השם. ועל התגלות הזאת נאמר צלם. ולכן נאמר על כל היקום אדם הגדול, ואילו על אדם נאמר עולם הקטן. ולגבי דמותנו יש לומר שהן מידות שמתגלות בתהליך גילוי של הבורא והן מידות טובות של בני אדם, שנובעות מרצונו של השם להטיב. נוסיף פה כה מילים על חומש דברים…
בעל הסולם על ספר דברים
כאשר הקב"ה התגלה למשה בסנה ודיבר איתו אמר לו משה : "לא איש דברים
אנכי". ובזכות זה נאמר עליו : "אלה הדברים אשר דבר משה אל-כל-ישראל". ועוד העיד משה על עצמו שלושה דברים, דהיינו כבד פה, כבד לשון וערל שפתים. ואלה שלושה מסכים כנגד שלושה עולמות הפירוד, דהיינו כבד פה – כנגד פרישה מעולם הבריאה וספירת הבינה, שהיא נקבה. כבד לשון – כנגד פרישה מעולם יצירה, וערל שפתיים – כנגד פרישה ממלכות, שמצומצמת מתחילת הבריאה ולא מקבלת אורו של הש"י כלל. הפרישות הנ"ל מעלות את משה מכל גשמיות שבעולמות הפירוד. להרחבת הלימוד לחצו כאן
משה וספירת הכתר בסדר הספירות הקבליות
משה נמצא בעולם הכתר שבו קיים מסך של בחינת ד' של עביות, ומתחתיו אצילות עם המסך של בחינת ג' דעביות ומתחתיו עולם הבריאה עם המסך של בחינת ב' של עביות, ומתחתיו נמצא עולם היצירה עם המסך המתגבר רק על בחינה א'. אם כן, המסך של התגברות על רצון לקבל, החזק ביותר נמצא בעולם הכתר, והוא לא נותן להתפשט לאור העליון לעולמות שמתחתיו.
אמנם אמירת חומש "דברים" נעשתה בזכות תיקון של כל המסכים, כלומר אור חכמה התפשט לעולמות בי"ע, אך התיקון הזה נעשה במישור אישי.
שינון ולימוד התורה כתיקון לקליפה
ועוד נשאלת השאלה, מפני מה כל כך הרבה פעמים משה חוזר על צווי שמירת המצוות, הרי ידוע שאין בתורה מלה מיותרת ח"ו. וכך יש לענות, שכל הזכרות הללו נאמרו כנגד קליפות בעולמות בי"ע, שהן גורמות הסתלקות האורות, דהיינו חושך, ואין חושך אלא שכיחה, אם כן כל הזכרה היא תיקון הקליפות.