תביעה נגזרת היא תביעה בעלת מאפיינים מיוחדים, הדומים בחלקם לתביעה ייצוגית, אם כי יש גם לא מעט הבדלים. הבדל מרכזי הוא שבתביעה ייצוגית מגיש התביעה הוא אדם הפועל בשם קבוצה של צרכנים שניזוקו מפעולה של חברה מסחרית או גוף ציבורי אך בתביעה הנגזרת זה לא כך. במקרה של תביעה נגזרת, התובע הוא בעל תפקיד בכיר בחברה ציבורית או בעל מניות בחברה ציבורית. התביעה, על פי רוב, מוגשת בשם החברה.
מדוע ומתי מוגשת תביעה נגזרת
הרקע להגשה של תביעה נגזרת נעוץ בכך שיש מצבים של ניגוד אינטרסים, בין חברה מסחרית לבין בעלי תפקידים בכירים (כגון דירקטורים) או בין החברה עצמה לבין בעלי שליטה. התביעה מוגשת לדוגמא כאשר בעל מניות סבור שהתקבלה החלטה בחברה שיוצרת נזק לבעלי המניות ולחברה, מתוך שיקולים זרים. כלומר, התביעה מוגשת בשם החברה כאשר מסיבות של פוליטיקה ארגונית או מתוקף נסיבות מסוימות, החברה עצמה לא תנקוט צעדים שמן השכל הישר או מתוך שיקולי רווח, היה עליה לנקוט.
היבטים מיוחדים של תביעות נגזרות
תביעה נגזרת חייבת להיות מוגדרת כתביעה שנועדה להשיג מטרה ראויה עבור החברה (העסקית). כלומר צריכה להיות הערכה שבתנאים מעט שונים, החברה עצמה הייתה רואה לנכון להגיש את התביעה בעצמה. מי שמגיש תביעה נגזרת איננו יכול להחליט בעצמו כי מדובר בתביעה נגזרת. בית המשפט (בדומה למתרחש בתביעה ייצוגית), צריך לאשר ולקבוע כי אכן מדובר בתביעה נגזרת. על מנת למנוע כניסה של שיקולים זרים לתביעה, שעלולים לפגוע בבעלי מניות או בחברה, הסדרי פשרה בתובענות מסוג זה מחויבים לקבל את אישור בית המשפט. גם החלטה לסגת מהתביעה ללא השלמתה (הסתלקות מתביעה) – אך ורק לאחר הגשת בקשה ואישור של בית המשפט.
לפרטים נוספים על תביעה נגזרת היכנסו עכשיו לאתר של עו״ד שחר ולר
