מעת לעת המדינה מחליטה להעניק הטבות מס ייחודיות לקבוצות שונות באוכלוסייה, בין אם זה מתוך הנחה שזה יכול לעזור להן מבחינה כלכלית ולא לפגוע במשק, בין אם זה מתוך הבנה שזה הדבר הנכון והצודק לעשות וכן לעיתים המדינה מגיעה למסקנה שמדובר יחסית על קבוצה קטנה של אנשים ולכן משתלם לה לעשות את זה.
דוגמא טובה לכך זה סעיף 125 ד. סעיף שהמדינה קבעה ומטרתו לאפשר לפנסיונרים אשר נולדו לפני שנת 1949, ומפקידים כספים לפוליסות חסון, ליהנות מחזר מס על רווחי הון עד לסכום של 16,500 שקל (נכון לשנת 2019).
כפי שאפשר לשים לב, לפי התנאים השונים בסעיף, הרי מדובר על קהל מאוד ספציפי ומדויק. לא מדובר על קבוצה רחבה מאוד של אנשים, אלא על פנסיונרים שנולדו לפני שנה מסוימת, וכן יש הגדרה ברורה עד לאיזה סכום אפשר להיות זכאים להחזר מס.
צריך להדגיש, המדינה מדי פעם מתקנת את הסעיף, זאת על מנת לאפשר תנאים טובים יותר וכן להקל על קבוצות מסוימות של אנשים אשר זקוקים לכסף באופן מיידי או שהמדינה לא רוצה להכביד עליהם, במידה והם ירצו למשוך כסף או לחסוך.
מדוע המדינה ביצעה את הסעיף הזה
צריך לומר, בדרך כלל יש מס של 25 אחוז על רווח ריאלי מתוכניות חסכון, למעט קרנות השתלמות. התיקון הנ"ל, נועד לאפשר לפנסיונרים לחסוך כסף וליהנות מהרווח מבלי שיצטרכו לשלם עליו מס. אפשר להבין שמדובר בקבוצה של אזרחים אשר המצב שלהם אינו דומה למצבם של אנשים אחרים, אלה שמשתכרים על בסיס חודשי וחוסכים מהמשכורת שלהם. כאן מדובר על קבוצה שחדלה לעבוד, יצאה לפנסיה ובמובנים רבים כספי החיסכון, הם אלה שאמורים לאפשר להם לכלכל את עצמם ואת בני משפחתם, קבלו מידע נוסף באתר https://lirot.co.il.
לכן, משתלם למדינה לאפשר להם למשוך את הכסף וליהנות מהחזר מס על רווחי הון. מה עוד שהמדינה באופן כללי, רוצה לעודד חסכון בשביל שהיא לא תצטרך להשקיע כסף בעצמה באנשים שאין להם. ברגע שהם חוסכים, אז הם יכולים להשתמש בכסף שהם חסכו.
